סיכום על של מחקרים על השפעת אכילת קטניות בתזונה ושובע

מאת: אסף בוך – דיאטן מוסמך, אפידמיולוגיה ורפואה מונעת ויועץ תזונה ובריאות במונבטים

ב2014 פורסמה מטא אנליזה ראשונה מסוגה של 9 מחקרים קליניים מבוקרים ואקראיים (למעט אחד) (כ126 נחקרים בכל המחקרים יחד) בהם הושווה האפקט של אכילת ארוחה עשירה בקטניות שלמות (לחם – עשוי מקמח קטניות/ קטניות מבושלות/ ממרח) (בין 7.5 גרם כחלק מלחם עד 311 גרם קטניות מבושלות) לעומת ארוחה דומה מבחינה קלורית עם מוצר מקביל (לחם לבן בעיקר) על שובע וצריכת קלוריות וארוחה עוקבת. רוב המשתתפים היו צעירים (גיל חציוני 31 שנים), בריאים וברובם במשקל תקין (מדד BMI של 19.2-31 ק"ג/מ2). בכל מאמר נבדקו היחס בין השובע המדווח בארוחת הקטניות לעומת הארוחה בקבוצת הביקורת (לרוב לאחר שעתיים מרגע הארוחה). נמצא כי השובע בקבוצת ארוחת הקטניות היה בממוצע פי 1.31 (31% יותר) גבוה יותר מאשר בקבוצת הארוחה המקבילה. צריכת הקלוריות בארוחה העוקבת, לעומת זאת, לא הייתה נמוכה יותר באופן מובהק ומשמעותי בין הקבוצות.

רקע:

• מרבית הדיאטות לירידה במשקל לא מחזיקות מעמד בטווח הארוך
• אחד ההסברים לאי הצלחת הדיאטה הינו "אכילה מפצה" בהמשך בעקבות החסר הקלורי בדיאטה לאורך זמן
• על כן בתכנית דיאטה כלשהי יש לטפל בהיבטי רעב ושובע תוך שמירה על היצע מזון בריא
• קטניות הן מקור משמעותי לסיבים תזונתיים וחלבון (מן הצומח) ומאופיינות במדד גליקמי נמוך יותר מאשר מקורות אחרים של פחמימות
• מחקרים הצביעו על תרומה אפשרית של קטניות בירידה במשקל העשויה להיות מוסברת בעצמה על ידי תיאבון מוגבר

שיטות:

• חיפוש שיטתי במאגרי המידע הגדולים בעולם לדיווח על מחקרים מדעיים (MEDLINE וEMBASE, CINAHL, COCHRANE)
• ביצוע ודיווח על המטא אנליזה לפי קריטריונים המקובלים בארגון COCHRANE ולפי הנחיות המקובלות לביצוע ודיווח מטא אנליזות – PRISMA
• חופשו מאמרים קליניים מבוקרים (כל המאמרים שנכנסו לאנליזה היו אקראיים למעט אחד)
• המחקרים היו צריכים להיות מחקרי "האכלה" אקוטיים, כלומר כאלו בהם ניתנה ארוחה הכוללת קטניות או מוצר מבוסס על קטניות שלמות (לחם המכיל קמח קטנית או ממרח)
• קבוצת הביקורת הייתה חייבת להיות מבוססת על ארוחה דומה קלורית (איזוקלורית) רק ללא קטניות ועם מזון מקביל כמו לחם לבן או תפוח אדמה
• שני חוקרים עברו על כל הכותרות ועל התקצירים של כל המאמרים. שני חוקרים עברו באופן נפרד על כל המאמרים שנכללו ודירגו אותם מבחינת איכות לפי סיכון להטיות על פי אוגדן COCHRANE ודורג בציון כמותי על פי Heyland Methodologic Quality Score (MQS)
• בכל מחקר חושב היחס בין מדד השובע שדווח בקבוצת הקטניות לבין מדד השובע בקבוצת הביקורת (ארוחת תבחין ללא קטניות ועם לחם/ תפוח אדמה..). כמו כן, חושבו הבדלי הצריכה הקלורית בארוחה השנייה הבאה שנאכלה באופן ספונטני על ידי הנחקרים במחקר
• בוצעו סאב אנליזות לבחינת אפקט מודיפיקציה של משתנים שונים על גודל האפקט כמו : כמות הקטניות בארוחה (מעל מנה = 3/4 כוס לעומת מתחת למנה), סוג הקטניות וכו'…
• בוצעו אנליזות רגישות (Sensitivity analyses) הבוחנות באיזה תרחישים גודל האפקט מושפע (כגון הוצאת מאמר אחד כל פעם מהניתוח ובחינת ההשפעה על גודל האפקט)

תוצאות:

• סך הכל נכללו במאמר כ9 מאמרים (כ126 נחקרים).
• רוב הנחקרים היו מבוגרים מבוגרים צעירים (גיל חציוני 31.6) וכללו גברים מעט יותר גברים מנשים
• הBMI החציוני היה תקין  24.7 ק"ג/מ2 (רק מחקר אחד כלל נחקרים שסבלו מהשמנה – 31.3 ק"ג/מ2)
• זמן המעקב לטובת דיווח מדד השבוע עמד על שעתיים לאחר ארוחת התבחין ברוב המחקרים (טווח : בין 120 דקות  ל270 דקות)
• צריכת הקטניות החציונית בקבוצות הטיפול כללה כ-7 עד 38 גרם קטניות בלחם (מקור קמח קטניות) או עד 311 גר קטניות מבושלות (כ2 מנות לארוחה = 1.5 כוסות קטניות מבושלות)
• מקור הקטניות היה ב44% מהמחקרים לחם וב44% קטניות שלמות מבושלות
• חציון הקלוריות בארוחות התבחין היה 313 קק"ל כאשר הרכב הארוחה היה בעיקרו פחמימתי (70% מהקלוריות פחמימות).

האפקט של ארוחת תבחין עם קטניות על שובע לעומת ארוחה מקבילה ללא קטניות:

ניתן לראות שארוחת התבחין הכוללת קטניות הייתה קשורה בשיפור השובע ב31% לעומת הקבוצות שאכלו ארוחה דומה קלורית אך ללא קטניות (ועם לחם לבן/ תפוח אדמה). גודל האפקט הינו 1.31 (רווח בר סמך של שיפור  בין 9% ל-58%). המחקרים הללו היו בעלי רמת הטרוגניות נמוכה מאוד (0%=I2, p=0.96).

האפקט של ארוחת תבחין עם קטניות על צריכת מזון (קק"ל) לעומת ארוחה מקבילה ללא קטניות:

ניתן לראות כי לאחר אכילת ארוחת התבחין הייתה אומנם צריכה נמוכה יותר של קלוריות בארוחה העוקבת, אולם זו לא הייתה ירידה משמעותית ולא מובהקת סטטיסטית לעומת אכילת ארוחה ללא קטניות (גודל האפקט הינו הפרש ממוצעים של 20 קק"ל לערך בין הקבוצות לטובת קבוצת הקטניות, אולם הבדל זה אינו מובהק, p=0.48).  

סיכום שלוש השאלות לבחינת מאמר:

1. Is it true?:

ייתכן שכן וייתכן וזה נובע מסוגי המאמרים שנכללו במטא אנליזה הזו. איכות המאמר היא גבוהה, אולם ייתכן והתוצאות נובעות מהיכרות קודמת של הנחקרים עם "עולם הקטניות" (שכן זה דיווח סובייקטיבי). כמו כן ההשוואה הייתה ברוב המחקרים ללחם לבן – מה שמגדיל את הסיכוי לראות תוצאות חיוביות לטובת קבוצת הקטניות. הניסיון הקליני, תועלת הקטניות בתמיכה בירידה במשקל והרכבן האופטימאלי מחזקים את התוצאות. צריך לקחת בחשבון שהמטא אנליזה הזו נעשתה על צעירים, בריאים וברובם במשקל תקין – מכאן שאין זה אומר שהתוצאות יהיו נכונות לסובלים מהשמנה, חולים, מבוגרים/קשישים.

1. Is it new?:

כן! זו המטא אנליזה הראשונה שנעשתה בנושא זה. ההשפעה של קטניות על שובע היא אינטואיטיבית אבל דרשה מחקר מסודר ומבוקר. כעת יש לנו ראיות שאכילת קטניות ו/או מוצר מבוסס קטניות שלמות (במחקר זה המקור היה קמח) טובות יותר מבחינת שובע מאשר לחם לבן.

1. So what?

השפעה על שובע ממושך יותר היא אחד מהעקרונות החשובים ביותר בהליך ירידה במשקל או בכלל בדיאטה מאוזנת. גם דחייה קטנה של הרעב בטווח הקצר ובוודאי באפקט מצטבר וארוך טווח (שלא הודגם במחקר זה) יכולה לשפר את תפיסת המטופל על התפריט שלו ואת חווייתו ולהעלות את ההיענות לדיאטה. נדבך השובע הוא עוד אחד מהחוזקות של קטניות לצד תמיכה בירידה במשקל ושיפור מדדים מטבוליים.

חשבו על ההשלכות של בחירה בלחם קטניות או אכילת קטניות במקום לחם ברמת האוכלוסייה – אילו השלכות יהיו למהלך כזה (צריכת לחם עשויה לרדת, צריכת מזון עשויה לרדת – האפקט על המשקל, על הסביבה, על הבריאות…). וזכרו – גם אפקט קטן ברמת אוכלוסייה הוא אפקט גדול!

הקשר למונבטים: אכילה של לחם מבוסס קטניות (כ7 גרם קטניות בפרוסה לערך) או קטניות שלמות מבושלות (עד 300 גר= 2 מנות הגשה) יכולים להוות אמצעי להשריית שובע ממושך. מונבט אחד = 1-0.5 מנת הגשה של קטניות. לתשומת לבכם – מונבטים אופים לחם קטניות מקטניות שלמות מושרות ומונבטות ולא מקמח (שהוא על בסיס קטנית יבשה טחונה)!

קישור למאמר: //www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24820437